לינור יקרה- הסיפור שלך השפיע עלי רבות בזמנו (1998) כי ממש באותה תקופה הסיפור עם השכן שפגע בי התפוצץ…
אני לא חיה מאז. אני חיה-מתה למען האמת… כל יום הוא מלחמה עבורי… אני נאחזת בשיניים, וזה לא קל.
סליחה אם אני נשמעת פסימית (אולי זה בגלל התקופה…), אבל קשה מאוד להמשיך לנהל חיים בצורה נוורמלית אחרי פגיעה מינית.
ככה מרגיש לי…
עם המון הערכה על היוזמה המבורכת,
L.L.B
This post was submitted by L.L.B.
